כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות.

משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו

Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body, of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah.

Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746